ת"פ 51133-11-25

תקציר

## ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 51133-11-25 מדינת ישראל נ' אבו סולב **הקדמה** גזר הדין בעניין פריג אבו סולב (להלן: "הנאשם") דן בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כנגד בן זוג ותקיפת בן זוג. ההליך המשפטי התקיים בבית משפט השלום בבאר שבע בפני השופט ערן צברי, וניתן ב-7 ביוני 2026. ההכרעה ניתנה במסגרת הסדר טיעון, כפי שעולה מאישור הנאשם את כתב האישום המתוקן. **עובדות המקרה** על פי עובדות כתב האישום, הנאשם, שהיה נשוי למתלוננת, ביצע שתי עבירות אלימות כלפיה. באישום הראשון (12.11.25), הגיע הנאשם לביתם, קילל את המתלוננת, דחף אותה אל הקיר, נשך אותה בלחיה וחנק אותה, תוך שהוא מאיים בגירושין ונטילת הילדים. כתוצאה מכך נגרם למתלוננת סימן אדום בלחי. באישום השני (02.08.25), במהלך ויכוח, הגיע הנאשם לבית אביו (שם שהתה המתלוננת), וסטר על פניה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים** 1. **החשיבות של הגנה על שלמות הגוף, הכבוד והביטחון האישי:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה בערכים מוגנים אלו, תוך ציון זכותה של נפגעת העבירה לביטחון בביתה וליחס מכבד מצד בן זוגה. החשיבות מודגשת במיוחד כאשר האלימות מתרחשת בתוך התא המשפחתי, דבר המהווה פגיעה עמוקה בשלמות המשפחה. 2. **הגברת האכיפה והחמרה בענישה באלימות במשפחה:** המאשימה הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון המדגישה את הצורך במלחמה באלימות במשפחה, הנחשבת לחמורה במיוחד. הדבר מתבטא בדרישה לנקוט בגישה מחמירה ולהסיג את מידת הרחמים מפני מידת הדין במקרים של אלימות במשפחה. הדבר אף זכה לאזכור בפסיקות בית המשפט העליון כפי שצוין בסעיפים 12 ו-13 לגזר הדין. 3. **החומרה הייחודית של נשיכה ככלי תקיפה:** בית המשפט ייחס חומרה מיוחדת למעשה הנשיכה באישום הראשון, וקבע כי הוא מעלה את המעשים לרף של חומרה והשפלה ממשית. הדבר מדגיש את הפגיעה הנפשית והפיזית הייחודית הכרוכה בפגיעה הכוללת שימוש בשיניים. 4. **ההשפעה של שימוש בסמים על התנהגות אלימה:** בית המשפט התייחס לטענות כי התנהלות הנאשם נבעה משימוש בסמים. העובדה שהנאשם נמצא במעצר, שמהווה למעשה גמילה "בעל כורחו", הובאה בחשבון כאחד מהגורמים המצביעים על שינוי אפשרי. הדבר מדגיש את ההכרה בקשר בין התמכרות לשימוש בסמים לבין התנהגות אלימה. 5. **התמודדות עם הסנגוריה המציגה שיקום משפחתי ותמיכה:** הסניגוריה ניסתה להציג את המקרה כאירוע בודד, הנתמך על ידי תמיכה משפחתית רחבה, לרבות אביו של הנאשם, ועל רקע שימוש בסמים. בית המשפט הכיר בפן השיקומי, אך הדגיש כי שיקולי ההלימה וההרתעה גוברים, במיוחד בהתחשב בנסיבות האירועים. 6. **קביעת מתחם עונש הולם:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. קביעה זו התבססה על מגוון שיקולים, לרבות חומרת העבירות, נסיבות ביצוען, פסיקה קודמת, והתחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. 7. **התחשבות בהודאה ובנסיבות שיקומיות:** בית המשפט לקח בחשבון את הודאתו של הנאשם, שחסכה זמן שיפוטי יקר. בנוסף, התחשב בית המשפט באביו של הנאשם, שהגיש את התלונה, ובהצגת הנאשם את עצמו כמי שמבין את חומרת מעשיו ומבקש לשקם את חייו. הדבר הוביל להצבת עונשו של הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה. 8. **הימנעות מהטלת קנס ופיצוי:** בית המשפט החליט שלא להטיל קנס או פיצוי על הנאשם, תוך נימוק כי הטלתם עשויה לפגוע בנפגעת העבירה ובילדיהם, וכי שיקול זה גובר על שיקולי גבייה. 9. **הטלת מאסרים מותנים ספציפיים:** בית המשפט הטיל שני מאסרים מותנים. הראשון, לתקופה של 6 חודשים, יופעל אם הנאשם יעבור עבירת אלימות מסוג פשע. השני, לתקופה של 4 חודשים, יופעל אם יעבור עבירת אלימות כלפי בן משפחה. הדבר מדגיש את החשיבות המיוחדת שמייחס בית המשפט למניעת אלימות במשפחה. **מסקנות** גזר דין זה משקף את המגמה המחמירה בענישת אלימות במשפחה, תוך איזון בין הצורך להגן על קורבנות האלימות לבין התחשבות בנסיבות אישיות ושיקומיות. בית המשפט מדגיש את הגינוי המיוחד לאלימות בתוך התא המשפחתי, ומעמיד את ההגנה על שלמות גופו, כבודו וביטחונו האישי של הנפגע בראש סדר העדיפויות. הדגש על הנשיכה כחומרה מיוחדת, והתייחסות לאלימות כחלק מהשלכות השימוש בסמים, מהווים נקודות ציון משמעותיות בהתפתחות הפסיקה בתחום.