ת"פ 51089-02-17

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את היקף הענישה בגין עבירות הנאשם, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, בהיקף הנזק שנגרם ובמדיניות הענישה הרלוונטית. באישום הראשון, מעשיו של הנאשם פגעו במספר ערכים חברתיים מוגנים, ובהם בריאות הציבור ובטיחותו, אכיפת החוק ובטיחות משתמשי הדרך. בית המשפט קבע כי הפגיעה בערכים חברתיים היא מתונה, בהתחשב בהחזקת כמות משמעותית של הרואין, הפרעה לשוטר ונהיגה פרועה. טווח הענישה שנקבע בעבירות אלה נע בין עבודות שירות וסנקציות כלכליות ועד מאסר של עד 18 חודשים. באישום השני, מעשיו של הנאשם גרמו לפגיעה נמוכה עד בינונית בערכים חברתיים, לרבות הזדהות כאדם אחר, ניסיון בריחה משוטר ואיום והתנגדות למעצר. מדיניות הענישה הרלוונטית לעבירות מסוג זה כוללת מאסר על תנאי ומאסר של עד 9 חודשים. בית המשפט בחן גם את נסיבות ביצוע העבירות, את פרטיו האישיים של הנאשם ואת שיתוף הפעולה שלו עם ההליך הטיפולי שעליו הורה שירות המבחן, שהופסק בסופו של דבר בשל אי עמידתו של הנאשם. בהתחשב במכלול הנסיבות, החליט בית המשפט על עונש שהוא מעט פחות ממחצית טווחי הענישה ההולמים. על הנאשם נגזרו עבודות שירות לתקופה של 9 חודשים, לצד מאסר על תנאי, חילוט כספים שנתפסו והתליית רישיון בפועל ועל תנאי. עונש זה שומר על היחס הראוי בין עונשו של הנאשם לבין עונשו של שותפו, בעל עבר פלילי קודם. הנאשם נדרש להתחיל בעבודות שירות, ובית המשפט מזהיר מפני ההשלכות של חריגה מההנחיות. בנוסף, בית המשפט פוסק על השמדת הסמים שנתפסו ומעניק זכות ערעור על פסק הדין.