ע"א 191/85

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל ניגש למכרז לחכירה ופיתוח של חלקת קרקע. המשיבים זכו במכרז וחתמו על חוזה פיתוח עם IANS. בין הצדדים התגלעה מחלוקת מי אחראי לסלילת כביש גישה המוביל מהחלקה לכביש הראשי. המשיבים שילמו את הוצאות הפיתוח שנקבעו בחוזה וטענו כי אלה כוללות את הוצאות כביש הגישה. בית המשפט המחוזי הסכים עם המשיבים. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי ידוע למשיבים על מסמך הנחיות של משרד הבינוי והשיכון, הקובע כי על המשיבים לשאת במלוא הוצאות סלילת הכביש. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי מאחר שההנחיות לא הוזכרו בחוזה ולא הובאו לידיעת המשיבים, לא ניתן לראות בהן חלק מההסכם. פרשנותו המילולית של החוזה תמכה בעמדת המשיבים. יתר על כן, מאחר שהמערערים ניסחו את החוזה, יש לפרש כל עמימות לטובת המשיבים. עוד קבע בית המשפט כי מטרת העסקה – פיתוח המגרש למגורים – תומכת בעמדת המשיבים, שכן כביש גישה חיוני לשימוש הבניין. לבסוף, מצא בית המשפט כי טענת המערערים בדבר השלמת פרטים בחוזה לפי סעיף 26 לחוק החוזים אינה נתמכת בראיות לנוהג המקובל. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור והורה למערערים לשלם את הוצאות המשיבים.