ב"ל 41123-08-20
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
התובע, שעבד בעבודות גבס, הגיש תביעה כנגד הנתבע, בה ביקש להכיר בפגיעה בצווארו כפגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. התובע טען כי אופי עבודתו מחייב אותו לעבוד שעות ארוכות על סולם, להטות את ראשו כלפי מעלה ולבצע תנועות צוואר חוזרות ונשנות, דבר שגרם לו לכאבים והגביל את תנועות צווארו. עם זאת, השופט פסק נגד התובע, בנימוק של היעדר ראיות אובייקטיביות התומכות בטענותיו. אין די בהצהרותיו של התובע לבדן כדי להוכיח כי עיקר עבודתו עסקה בבניית תקרות גבס או במשך ותדירות המשימה. יתר על כן, השופטת ציינה כי טענותיו של התובע בדבר תנועות צוואר חוזרות ונשנות אינן נתמכות בראיות וכי נראה כי עבודתו כללה תנוחה לא נוחה ולא תנועות חוזרות ונשנות. בנוסף, התובע לא הציג ראיות חיצוניות או עדויות של מעסיקים או קבלנים, אשר היו יכולות לתמוך בטענותיו. לדברי השופט, הסברו של התובע לאי הצגת ראיות אלה לא היה משכנע. לפיכך, השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא ביססה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על בסיס מיקרוטראומה ודחתה את התביעה, מבלי להורות על הוצאות.
ב"ל 41123-08-20 ויגן זכריאן נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (16.1.2022)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.