ת"פ 54288-09-16

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן הונאה בכרטיסי חיוב, סיוע וסיוע לאחר מעשה פריצה והסגת גבול. כתב האישום תוקן פעמיים. הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, וייחס לו את העבירה של סיוע וסיוע לאחר מעשה התפרצות. בית המשפט מצא כי קיימת סתירה מהותית בין שני כתבי האישום באשר לעובדות המיוחסות לשני הנאשמים – בעוד שבאישום הראשון צוין כי העבריין ביצע את העבירה של הסגת גבול, באישום השני יוחסה עבירת הפריצה לעבריין. בית המשפט קבע כי היה על התביעה ליישב סתירה זו בשלב מוקדם יותר של ההליך, שכן היא הובילה למצב של "דיבור בשני קולות", שהעלה חששות לגבי הוגנות ההליך. בית המשפט עמד על דוקטרינת ההגנה מפני צדק ויישומה במקרה זה. נמצא כי הימנעותה של התביעה מלהתייחס לסתירה בין כתבי האישום עלולה להוביל לעיוות דין. עוד נקבע כי טענת האכיפה הבררנית ישימה, שכן התביעה לא סיפקה כל הסבר סביר לסתירה. למרות הודאת הנאשם, החליט בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולתקן את כתב האישום כך שישקף את העבירה של סיוע וסיוע לאחר מעשה של הסגת גבול, דבר שישפיע על קביעת העונש ההולם. בית המשפט קבע כי העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לעשרה חודשי מאסר. בשקלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התחשב בית המשפט בעברו הפלילי של הנאשם, באורח חייו ובנסיבות שהובילו לביצוע העבירות. בית המשפט שקל גם את השתתפותו של הנאשם בהליכים טיפוליים-שיקומיים ואת ממצאי שירות המבחן, שהצביעו על סיכוי ממשי לשיקומו של הנאשם. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם שילוב של מאסר על תנאי ומאסר על תנאי, עבודות שירות, פיצוי למתלונן וקנס. בית המשפט הזהיר את הנאשם כי כל התנהגות פלילית עתידית תביא להפעלת המאסר על תנאי. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.