פ"א 54419-06-17

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על זיכויו של המשיב מאשמת בנייה בלתי חוקית. בית משפט קמא מצא את המשיב לא אשם משום שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי המשיב בנה כ-332 מ"ר ללא היתר, כפי שנטען בכתב האישום. עם זאת, ערכאת הערעור מוצאת כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי המשיב ביצע עבודות בנייה בלתי חוקיות בשטח של כ-160 מ"ר בתקופה האמורה בכתב האישום, דהיינו חודש אוגוסט 2012. קריטית לקביעה זו היא הודאתו של המשיב עצמו בפני מפקח הבנייה כי שטח הבנייה היה כ-160 מ"ר, וכן צו הפסקה מינהלי שהוצא למשיב באותו יום והתייחס לאותו שטח. בית המשפט רואה גם בשתיקתו של המשיב במהלך המשפט אינדיקציה לאשמתו. סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט להרשיע נאשם על סמך עובדות שלא צוינו בכתב האישום, כל עוד נשמרת זכותו של הנאשם להתגונן. בית המשפט מגיע למסקנה כי למשיב ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן מפני העובדות שהוצגו והוא בחר שלא לעשות כן. לפיכך, הערעור מתקבל, והמשיב מורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הנוגעת לשטח של כ-160 מ"ר. התיק מוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.