פש"ר 40217-03-18

תקציר

יתר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב קיומו של חוב של חייב לבנק והאם הוא עומד בדרישות למתן צו כינוס נכסים. החוב המדובר, בשווי 88 אלף שקל, נובע מערבות שהעמיד החייב להבטחת חובות החברות שבשליטתו, וכן מחוב אישי. החלטות בית המשפט הרוסי קבעו חובות אלה וקבעו סכומים קבועים החייבים על ידי החייב לבנק. בעוד שהעד המומחה מטעם החייב טען כי החוב עשוי להשתנות עקב מימוש הנכס, המומחה מטעם הבנק טען כי החוב עומד לפירעון. בית המשפט מצדד במומחה הבנק, וקובע כי החוב קבוע ועולה על הסכום המינימלי הנדרש בחוק. כמו כן, בית המשפט דוחה את תביעת החייב המבקשת לפסול את עורך הדין של הבנק בשל ניגוד עניינים לכאורה. עורך הדין, עורך דין רוסי מורשה, אינו נחשב לנפגע בתפקידו כעד מומחה. בהתקיים כל תנאי סעיף 7 לפקודה הרלוונטית, פוסק בית המשפט לטובת הבנק ומוציא צו כינוס נכסים כנגד החייב. החלטה זו מתקבלת בעקבות פסיקות קודמות ופסק דין של בית המשפט העליון שצמצם את היקף המחלוקת.