בד"מ 22/15

תקציר

בפסק הדין נמצא עו"ד אברהם המר אשם בכך שהפר תנאי הסכם נאמנות בכך שמשך 14,230 ₪ מחשבון נאמנות המוחזק על ידו בניגוד להוראות סעיף 7.2.1 להסכם המכר. הוא הורשע גם באי המצאת מסמכים הנוגעים לחשבון הנאמנות המוחזק על ידו, בניגוד לתקנה 42(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בית המשפט החליט שלא להרשיע את המר באישום של אי מניעת כל פעולה העלולה לפגוע בכבוד המקצוע, שכן מדובר באישום כפול או לפחות בחפיפה ניכרת עם האישום הראשון שבו הורשע. בית המשפט ביסס את החלטתו על עדויותיהם של רוכשי הדירה שבמרכז התיק, מר שמעון זוזות ואביו מר מיכאל זוזוט, אשר הכחישו שניהם כי נתנו את הסכמתם לשחרור כספי הנאמנות, ועל הסכם המכר לפיו שחרור הכספים ייעשה רק לאחר רישום הזכויות בנכס על שם המוכרים. השופטים מתחו ביקורת גם על התנהלותו של המר במהלך המשפט, כולל בקשותיו החוזרות ונשנות לדחיות והחלטתו הסופית שלא להעיד או להגיש טיעונים להגנתו. מסיבות אלה החליט הרכב השופטים להרשיע את המר באישומים נגדו. עם זאת, השופטים לא הטילו את העונשים החמורים שביקש בא כוח המתלונן, כגון השעיה לצמיתות או קנס, בשל היעדר כתב אישום או הרשעה בעבירה החמורה יותר של שליחת יד, וכן בשל נסיבותיו האישיות והכלכליות הקשות של המר. במקום זאת, גזר עליו בית המשפט ארבעה וחצי חודשי השעיה נוספים בפועל, בנוסף לעונש שהוא מרצה כעת, והורה לו לכסות את הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 1,500 שקל.