ת"א 2615/05

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הפרת הסכם שכירות מסחרי. התובעת, שהייתה אמורה להפעיל בר ומסעדה בנכס הממוקם באזור נמל תל אביב, תבעה את הנתבעים על כך שמנעו מהם להיכנס למתחם והרסו את בנייתם במקום. התביעה המקורית דרשה פיצויים בסך 4 מיליון שקל. בתוך כך, הנתבעת תבעה את התובע וגורמים נוספים המעורבים בגין הפרות שונות לכאורה של אותו הסכם, ותבעה פיצויים בסך 1.9 מיליון ₪. כעת מבקשים התובעים לתקן את תביעתם על ידי הכללת פרטי הסכם פשרה שנערך בין הנתבע הראשון לצד שלישי, אשר כלל תשלום של 359,600 ₪. לטענת התובעת, משמעות הדבר יחד עם חילוט פיקדון בסך 306,843 ₪, היא שהנתבעים קיבלו פיצוי יתר בגין הפרת החוזה הנטענת. הנאשמים מתנגדים לתיקון זה, בטענה שהוא ירחיב את היקף המשפט שלא לצורך, אך פסק הדין מאפשר את התיקון ומדגיש את הצורך להבהיר את הסוגיות במלואן. השופט נעתר לבקשת התובעים לתקן את תביעתם, תוך איזון בין הצורך במשפט יעיל לבין זכותו של התובע להציג את טענותיו. עם זאת, השופט גם קובע כי הנתבעים יכולים לתקן את כתבי הטענות שלהם בהתאם, ולחייב את התובע בהוצאות בסך 10,000 ₪. הצו להגשת ראיות מתעכב, ולצדדים ניתנים 60 יום להחליט על הצהרה משותפת לגבי הצעדים הבאים, כולל אפשרות לסדר מחדש את הגשת הראיות, לקיים דיון מקדמי או לפנות לגישור/בוררות. פסק הדין מסתיים בהדגשה כי ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים וכי המזכירות תשלח העתקים לכל הצדדים המעורבים.