ע"א 355/80

תקציר

במקרה דנן, דן בית המשפט העליון בערעור שעניינו סכסוך חוזי בניה בין קבלן (המערערת) לבין בעל מלון (המשיב). החוזה, שנוסח בצורה גרועה על ידי המערערת עצמה, חייב את הקבלן לבנות קומות נוספות במלון של המשיבה ולהשלים את השלב הראשון עד למועד שנקבע. עם זאת, הבנייה התעכבה קשות, והמערערת נטשה בסופו של דבר את האתר מבלי להודיע על כך למשיב, דבר שהיווה הפרה יסודית של החוזה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק פיצויים למשיב למרות היעדר ראיות קונקרטיות לכימות הנזק. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור, אישר כי המערערת הפרה את החוזה, אך הבהיר כי פיצוי לפי סעיף 10 לחוק החוזים מחייב להוכיח בוודאות סבירה הן את התרחשות הנזק והן את סכומו. בעוד שזוהו טעויות בחישוב הרווחים האבודים, אושר פיצוי הקשור להוצאות תיקון ואינפלציה. בית המשפט הדגיש כי האחריות מוטלת על הנפגע להציג נתונים עובדתיים המבססים את תביעתו לנזקים, והדגיש כי הפיצוי צריך להתאים באופן סביר לנזק מוכח. משכך, שינה בית המשפט את סכום הפיצוי שנפסק למשיב.