דב"ע מב/48 - 0

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בדבר זכאות לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי (המשיב) בעקבות שינוי תאריך הלידה הרשמי של המערער. בתחילה, שנת לידתו של המערער נרשמה כ-1920 אך תוקנה לשנת 1912 בשנת 1976. תיקון זה הביא את המערער להגיש בקשה ולקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי על סמך הצהרתו כי הגיע לגיל 65 (בשנת 1977). עם זאת, בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בחיפה משנת 1981, אשר קבע את שנת לידתו של המערער כ-1920, עצר המוסד לביטוח לאומי את תשלומי הקצבה ודרש את השבת הסכומים ששולמו, מה שהביא את המוסד לנכות את הסכומים מהטבות אחרות שהגיעו למערער. המערער טען כי תשלומי הפנסיה היו כדין בהתבסס על שנת לידתו הרשמית בעת התשלום. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המוסד לביטוח לאומי, והסביר כי גילו של אדם הוא עניין עובדתי, ולא ניתן לשנות את הגיל הפיזיולוגי בפסק דין. עוד הודגש בפסק הדין כי רישום גיל לפי חוק מרשם תושבים מהווה ראיה בלבד למצב העובדתי ולא מוחלט. מאחר שהמערערת לא הגיעה לגיל הזכאות לקצבת זקנה, התשלומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי היו שלא כדין. למוסד הייתה אפוא הזכות לנכות את התשלומים מהקצבאות השוטפות, מה גם שהמערערת פעלה בתום לב, כך שהמוסד יכול היה לבחור רק בחלופה הראשונה של ניכוי כאמור בסעיף 140(1) לחוק הביטוח הלאומי. לפיכך נדחה הערעור, מה שחיזק את זכותו של המכון לנכות את התשלומים שלא כדין.