ע"ו 17208-08-09

תקציר

המשיב חזר בו מהחלטתו הראשונית להכיר בזכותו של המערער להטבות בעילה של טעות, ולאחר מכן דחה את טענת המערער לאחר בחינה מחודשת. המערערת ערערה על היפוך זה, בטענה כי למשיבה לא הייתה סמכות לשנות את החלטתה המקורית, וכי ההחלטה השנייה אינה חוקית. בית המשפט הסכים עם המערערת, וקבע כי טעותה של המשיבה אינה מצדיקה את ביטול החלטתה הראשונית, שכן כל המידע הרלוונטי היה זמין בעת שתי ההחלטות. יתר על כן, הטעות הנטענת אינה נופלת לקטגוריות שבדרך כלל מאפשרות לרשות מנהלית לחזור בה מהחלטה, קרי אי חוקיות, חריגה מסמכות או טעות טכנית. בית המשפט אפיין את הטעות כתוצאה מהפעלה לא ראויה של מדיניותה על ידי המשיבה או משימוש בלתי סביר בשיקול דעתה, וקבע כי במקרה זה המשיבה מחויבת בהחלטתה המקורית. עוד קבע בית המשפט כי המערער הוכיח די הצורך קשר סיבתי בין מחלתו לבין שירותו הצבאי, וכי דרישת המשיב להוכחה נוספת אינה סבירה. משכך, קיבל בית המשפט את הערעור, החזיר על כנו את החלטתו הראשונה של המשיב והורה למשיב לכסות את שכר טרחת עורך דינו של המערער.