עת"מ 8880-01-13

תקציר

פסק הדין דן בתוקפה של תכנית בניין עיר המאחדת ומחלקת שתי חלקות קרקע סמוכות בבעלות משפחה. התוכנית, שאושרה בשנת 2006, לא מסרה הודעות מתאימות לבעלי הקרקע, בניגוד לחוק התכנון והבנייה. העותרים, שלושת בניו של בעל החלקות המנוח, טוענים כי התכנית אושרה שלא כדין ללא ידיעתם ומבקשים לבטלה בטענה שהיא גורמת להם נזק. עוד הם טוענים כי היה ניגוד עניינים בהליך התכנון והוועדה האחראית לאישור התוכנית התרשלה. עם זאת, השופט דוחה את העתירה. הסיבה העיקרית לדחייה היא השיהוי המשמעותי של העותרים בהגשת העתירה, שגרם למשיבים לשנות את מצבם לרעה תוך הסתמכות על התכנית. השופט קובע כי העותרים ידעו על התכנית מאז שנת 2007 אך לא נקטו צעדים משפטיים עד שנת 2013 ולא מיצו את ההליכים המנהליים העומדים לרשותם. בנוסף, השופט מציין כי טענות העותרים לפגיעה אינן משכנעות, ונראה כי התוכנית מחלקת את הקרקע בצדק. השופט מתייחס גם לאי מתן הודעה מסודרת על התוכנית, אך מגיע למסקנה כי דוקטרינת הבטלות היחסית אינה תומכת בביטול ההחלטה, במיוחד בהתחשב בשיהוי. משכך, העתירה נדחית, והעותרים מחויבים בהוצאות המשיבים.