ת"ק 48747-06-21

תקציר

עץ הנתבע נפל על אופנועו של התובע וגרם לו נזק. התובע תבע את העירייה בגין רשלנות. השופט פסק לטובת התובע ומצא את העירייה אחראית לנזק שנגרם לאופנוע. השופטת הכירה בחזקת התקינות של המנהל הנטענת על ידי הנתבעת, אך ציינה כי ניתן לסתור אותה, במיוחד כאשר העירייה לא הציגה הוכחות מספקות לתחזוקת העץ. טענת העירייה כי העץ בריא הופרכה על ידי נציגיה שלה, שטענו כי הוא נרקב. השופטת מתחה ביקורת על היעדר תיעוד וראיות מצד העירייה בנוגע למצבו ותחזוקתו של העץ, בעוד התובע הציג תמונות ועדויות של עדים. השופטת העבירה את נטל ההוכחה לעירייה בשל חוסר ידיעתה של התובעת על נסיבות גרימת הנזק, שליטתה המלאה של העירייה בעץ והסבירות לרשלנות העירייה. העירייה לא הציגה ראיות לכך שנקטה אמצעי זהירות סבירים, וטענתה כי העץ בריא לא הייתה משכנעת. כמו כן, הדגישה השופטת את חובת הזהירות של העירייה כלפי הציבור ואת חובת הזהירות הרעיונית והקונקרטית במקרה זה. היעדר תלונות על מצבו של העץ לא היה משכנע, והעירייה לא ביצעה ביקורות מספקות ולא נקטה באמצעי מניעה. השופט ציין כי ריקבון עצים הוא תהליך הדרגתי שניתן היה לזהותו ולטפל בו, והעירייה לא הציגה כל ראיה לסתור זאת. באשר לרשלנות התורמת הנטענת של התובע, השופט לא מצא כל ראיה לכך שהחניית הקורקינט מתחת לעץ תרמה לנזק. העירייה לא הוכיחה כי החניה אסורה או כי התובע ידע על הסיכונים. השופטת התייחסה גם לאחריותו של צד שלישי שנשכר על ידי העירייה לגיזום עצים. העירייה לא הצליחה להוכיח כי הצד השלישי אחראי לנזק או כי לא מילאה את התחייבויותיה החוזיות. לפיכך, העירייה נותרה אחראית. השופט קיבל את הערכת התובע לגבי נזקי האופנוע, והוסיף עלויות גרירה ובדק. עם זאת, תביעת התובע להפסד השתכרות לא התקבלה במלואה, שכן היא לא הוכחה דיה. העירייה חויבה לשלם לתובע סך של 20,811 ₪, כולל הוצאות משפט.