ת"א 3344/04

תקציר

המקרה הנדון עוסק בילד, ר', שנולד עם אי ספיקה מולדת באמה הימנית ומום בלב ASD, והאם לידתו מהווה עילת תביעה בגין הולדה בעוולה. ההורים טענו כי לו היו יודעים על המום במהלך ההיריון, היו בוחרים להפסיק את ההיריון. עוד טענו כי ועדת ההפלות הייתה מאשרת את הפסקת ההיריון על סמך חומרת הפגם. הנתבעים טענו כי ייתכן שהוועדה לא אישרה את הפיטורים, וכי הפגם של ר' אינו מצדיק עילת תביעה בגין הולדה בעוולה. השופטת קבעה כי בעוד הנתבעים התרשלו בכך שלא גילו את המום קודם לכן, הפגם של ר' לא גרם לקושי מספיק בחיי היומיום ובתפקוד שלו כדי להצדיק פיצוי, מה גם שהוא יוכל לחיות חיים משמעותיים דומים לאלה של אדם שנולד ללא הפגם. לפיכך נדחתה תביעתו של ר'. עם זאת, השופט פסק לטובת ההורים ופסק להם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב לידת ילד עם מום, וכן הוצאות נוספות שנגרמו כתוצאה מהמום של ר', כגון הוצאות רפואיות ואובדן הכנסה. השופט פסק לכל הורה 100,000 ₪, ולאם 60,000 ₪ נוספים עבור אובדן השתכרות ו-50,000 ₪ עבור השתכרות עתידית והוצאות נסיעה הקשורות לטיפול של ר'. השופט גם הורה לנאשמים לשלם שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין הדגיש את האהבה והגאווה שרוחשים הוריו של ר' כלפיו, והכיר בקושי שבשאלות סביב תיקי הולדה שלא כדין. השופט סיים את דבריו בהבעת אמון ביכולתו של ר' להתבגר ולהשתלב בחברה, הודות לתמיכת הוריו.