ע"פ 7222/13

תקציר

הערעור נדחה לאחר בחינה מעמיקה בעניינו של המערער, שכן נקבע כי בית משפט קמא איזן כראוי בין השיקולים המעורבים, ללא הצדקה לשינוי העונש. למערער עבר של 67 הרשעות תעבורה, לרבות נהיגה תחת השפעה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה במהירות מופרזת, לצד הרשעות בעבירות של החזקה ושימוש בסמים. לאחר שריצה עונש מאסר של 18 חודשים בגין נהיגה בזמן פסילה, ביצע המערער עבירות נוספות בסמוך לאחר שחרורו. הוא נמלט שוב ושוב מהמשטרה, תוך שהוא מסכן הן משתמשי דרך אחרים והן נוסע, דבר המעיד על זלזול בחוק. בית המשפט הדגיש כי מעשים אלה מפגינים זלזול באכיפת החוק וחוסן מפני שינוי התנהגותו הבלתי חוקית. חרף נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, אשר נשקלו בגזרי דין קודמים, בית המשפט הדגיש כי המשך עבירותיו והסכנה הציבורית הנשקפת ממנו מחייבות תגובה מחמירה. מעשיו של המערער במהלך מרדף משטרתי ממושך הדגישו את החומרה והצדיקו עונש ברף העליון של 22 עד 48 חודשי מאסר, כפי שנקבע בתקדים במקרים דומים. החלטה זו מתיישבת עם הצורך בענישה מרתיעה במקרים של נהיגה פרועה ואגרסיבית במהלך מרדפים משטרתיים. לפיכך, בית המשפט אישר את גזר הדין הראשוני, והגיע למסקנה כי אין מקום למאסר על תנאי, והערעור נדחה רשמית ב-29 בספטמבר 2014.