ע"ח 30051-10-10

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על ההחלטה לחשוף בפני ההגנה חומרי חקירה בתיק פלילי. המערער טען כי ההחלטה לסגור את התיק נגד חלק מבני משפחתה של המתלוננת, שתקפו לכאורה את המשיב, מהווה רישום פנימי שאין צורך לחשוף. עם זאת, המשיב טען כי הרישום יכול לבסס טענות להגנה מפני צדק ואכיפה בררנית. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, והערעור ביקש לבטל החלטה זו. הסוגיה המרכזית הייתה האם הפרוטוקול, הכולל את הנימוקים לסגירת התיקים נגד משפחת המתלונן, מהווה "חומר חקירה" כהגדרתו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ולכן מתאים להעברה לסניגור. לאחר עיון בפסיקה הרלוונטית ובנסיבות הספציפיות של המקרה, אישר השופט את החלטת בית המשפט קמא. הם קבעו כי במקרה זה, הרישום אינו מסמך פנימי בלבד, אלא רלוונטי במידה מסוימת לאישום ועשוי לסייע להגנה. לפיכך, יש להתיר למשיב לעיין ברשומות, למעט מידע ספציפי שסומן על ידי בית משפט קמא. החלטה זו לא קבעה תקדים, וכל מקרה ייבחן לגופו.