בש"פ 8361/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לערעור על החלטה להאריך את מעצרו של צעיר, כבן 20, עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון לשאת נשק וניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות. סעיפי האישום נובעים מאירוע בו המערער ואדם נוסף הצמידו לכאורה מטען חבלה מאולתר לדלת דירה השייכת לא.א. בראשון לציון. המערער חלק על אפיון החפץ כמטען חבלה. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי החפץ אכן מהווה נשק ומהווה סכנה לשלום הציבור והורתה על מעצרו של המערער. במהלך הדיון בערעור צומצם היקף המחלוקת. הוסכם כי המטען כמתואר לא יוכל להתפוצץ ולכן הניסיון לגרום נזק לא צלח. בנוסף, עברו הפלילי של המערער לא נחשב מכביד, והדו"ח על המערער לא המליץ על מעצרו, אך גם לא תמך בשחרורו. המערער הביע רצון לחיות חיים נורמטיביים והציע שני מפקחים למעצר בפיקוח אלקטרוני, בהם אחותו רותם ובעלה. השופט המליץ לדחות את הערעור בתנאי שבתוך חודש יכין שירות המבחן תסקיר משלים בשאלה האם ניתן להפחית את המסוכנות הנשקפת מהמערער באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני. הדו"ח יבחן גם האם ניתן לסמוך על רותם, בעלה ואדם נוסף שיפקחו על המערערת, בצירוף ביטחונות כספיים. אם הדו"ח ימליץ על דרך פעולה זו, בית המשפט המחוזי ישקול מחדש את החלטתו. המערערת והמדינה קיבלו המלצה זו, אך המדינה הדגישה את העדפתה לשמור על המשמורת. עם זאת, השופט סבר כי הראיות וגילו של המערער מצדיקים את התסקיר המשלים ואת האפשרות לשחרור. לפיכך, הערעור נדחה בכפוף לתנאים שפורטו.