רחד"פ 54591-12-20
פסק-דין מחוזי תל אביב
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **תיק:** רחד"פ 54591-12-20 רובין נ' בן טובים ואח' **בית המשפט:** המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת איריס לושי-עבודי) **תאריך פסק הדין:** 19.5.2021 **הנושא המרכזי:** פסק הדין עוסק בשאלה מתי רואים הליך גבייה בהוצאה לפועל כ"הליך שהושלם" לעניין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ובפרט בקו התפר שבין סיום הליכי הוצאה לפועל לתחילת הליכי חדלות פירעון של יחיד. בנוסף, נדונות סוגיות הנוגעות להחזר הוצאות גבייה ותגמול "נושה פעיל". **העובדות הרלוונטיות:** 1. היחידים (בן טובים) נטלו הלוואה מהמערער (רובין), ששימש כסוכן הביטוח שלהם. 2. עקב אי-פירעון של שיקים, פתח המערער בהליכי הוצאה לפועל נגד היחידים. 3. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הוטל עיקול על כספים שהיו בקרן השתלמות של היחיד. 4. ביום 27.11.2019, הגישו היחידים בקשה לצו פתיחת הליכים בפני הממונה על חדלות פירעון. 5. ביום 9.12.2019, הורתה רשמת ההוצאה לפועל על עיכוב הליכים למשך שלושה חודשים. 6. ביום 16.12.2019, הורתה הרשמת על מימוש כספי העיקול והעברתם לילין לפידות. 7. ביום 9.1.2021, הורתה הרשמת על השהיית יישום החלטת המימוש למשך 30 ימים, ובכפוף להצגת החלטה מתאימה מהממונה על חדלות פירעון. 8. ביום 11.3.2020, ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינם של היחידים, ומונה נאמן. 9. בסמוך לאחר מתן צו פתיחת ההליכים (אין מחלוקת שביום 11.3.2020 או 12.3.2020), הועברו כספי העיקול שנמשכו מילין לפידות אל תיק ההוצאה לפועל, ומשם אל המערער. 10. הנאמנת עתרה להשיב את הכספים לקופת הנשייה, בטענה שהליך הגבייה לא הושלם לפני מתן צו פתיחת ההליכים. **ההכרעה המשפטית העיקרית:** בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור ואימץ את החלטת בית המשפט השלום, אשר הורה למערער להשיב את הכספים לקופת נושי היחידים. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים:** 1. **פרשנות "השלמת הליך גבייה" לפי חוק חדלות פירעון:** * **העיקרון:** הסעיף המרכזי הנדון הוא סעיף 29(1) לחוק חדלות פירעון, אשר מגדיר כי "יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה". * **החידוש/ההבהרה:** בית המשפט, בהתבסס על לשון החוק ועל פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון בעניין **מח'ול (ע"א 1912/20)**, קבע חד משמעית כי **המועד הקובע להשלמת הליך הגבייה הוא מועד קבלת הכספים בפועל לידיו של הנושה.** * **השלכה:** כל פרשנות אחרת, כגון מועד מתן ההחלטה על העברת הכספים, מועד העברת הכספים מבחינה טכנית (מס"ב) טרם קבלתם בפועל, או מועד המצאת צו פתיחת ההליכים לתיק ההוצאה לפועל, אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם פסיקת בית המשפט העליון. * **תכלית:** קביעה זו משרתת את עקרון השוויון בין הנושים, שהוא עקרון יסוד בדיני חדלות פירעון. העדפת נושה שפעל באופן אינדיווידואלי בטרם הושלמה הגבייה בפועל על פני כלל הנושים (המיוצגים על ידי הנאמן) נוגדת תכלית זו. 2. **הקניית נכסים לנאמן מכוח צו פתיחת הליכים:** * **העיקרון:** לפי סעיף 216(2) לחוק חדלות פירעון, עם מתן צו לפתיחת הליכים, כל נכס של היחיד באותו מועד מוקנה לנאמן. * **השלכה:** כספים שהיו אמורים לעבור לידי המערער, אך בפועל לא התקבלו על ידו עד למועד מתן צו פתיחת ההליכים, נחשבים לנכס של היחיד במועד זה, ולפיכך הוקנו לנאמן. 3. **החזר הוצאות גבייה (סעיף 218(2) לחוק):** * **העיקרון:** החוק מאפשר במקרים מסוימים להשיב את התמורה שהתקבלה ממכירת נכס שנתפס, לאחר ניכוי ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו. * **הקביעה:** בית המשפט קמא, ובעקבותיו בית המשפט המחוזי, קבע כי המערער לא עמד ברף הראייתי הנדרש להוכחת הוצאות הגבייה בפועל. אין די בפירוט הוצאות שנרשמו בתיק ההוצאה לפועל, אלא יש להוכיח כי הוצאות אלו אכן נשאו אותן בפועל מכיסו. * **משמעות:** הדבר מדגיש את החשיבות של הוכחה קונקרטית של נזק או הוצאה בפועל, ולא רק טענות כלליות או רישומים פסיביים. 4. **תגמול "נושה פעיל":** * **העיקרון:** בפסיקה קיימת הכרה מסויגת באפשרות לתגמל נושה אשר פעל באופן אקטיבי בנסיבות מסוימות, באופן שתרם להשאת קופת הנשייה או למניעת הברחת נכסים. * **החידוש/ההליך:** בית המשפט המחוזי הכיר בכך שטענת המערער בנוגע להיותו "נושה פעיל" לא זכתה להתייחסות מספקת בהחלטת בית המשפט קמא. משכך, הוחזר נושא זה לבית המשפט קמא להכרעה. * **משמעות:** הדבר מהווה חידוש בהליך, שכן הוא מפריד את ההכרעה בנושא זה משאלת החזר הכספים הנדונה בערעור, ומפנה אותו לדיון מעמיק יותר בערכאה קמא. 5. **סמכות בית המשפט של חדלות פירעון:** * **העיקרון:** סעיף 279(א) לחוק חדלות פירעון מעניק לבית המשפט של חדלות פירעון סמכות רחבה להחליט בכל שאלה שבמשפט או בעובדה המתעוררת במסגרת הליכי חדלות הפירעון. * **השלכה:** בית המשפט דחה את טענת המערער כי בית המשפט קמא שגה בכך שדן בסעיף 218 לחוק, אף שלא הוזכר במפורש בבקשת הנאמנת. הדבר נובע מהסמכות הרחבה של בית המשפט לדון בכל שאלה רלוונטית. 6. **עקרון השוויון בין הנושים:** * **העיקרון:** אחד העקרונות המרכזיים בחוק חדלות פירעון הוא הבטחת שוויון בין כלל הנושים, באמצעות מנגנון של גבייה קולקטיבית. * **ההשלכה:** הקביעה כי הליכי הגבייה לא הושלמו עד לקבלת הכספים בפועל, והצורך להשיב את הכספים לקופת הנשייה, נובעת ישירות מעקרון זה. כניסה להליכי חדלות פירעון מבטלת הליכים אינדיווידואליים שטרם הושלמו. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המכרעת של **קבלת הכספים בפועל לידי הנושה** לצורך הגדרת "השלמת הליך גבייה" במסגרת חוק חדלות פירעון. קביעה זו, הנתמכת בפסיקת בית המשפט העליון, מחזקת את עקרון השוויון בין הנושים ומבטיחה כי נושים הפועלים באופן אינדיווידואלי לא יזכו לעדיפות בלתי מוצדקת על פני שאר הנושים, במיוחד כאשר הליכי חדלות פירעון החלו טרם הושלמה הגבייה במלואה. כמו כן, פסק הדין מדגיש את הצורך בהוכחת הוצאות גבייה באופן קונקרטי, ומפנה לדיון נוסף בנושא תגמול נושה פעיל.
רחד"פ 54591-12-20 ערן רובין נ. הממונה על הליכי חדלות פירעון, מחוזי (19.5.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.