ע"א 513/89

תקציר

בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין אינטרלגו A/S ולבני הצעצוע של דופלו, בחן בית המשפט העליון האם לבני צעצוע אלה זכאיות להגנת זכויות יוצרים לאחר שפג תוקפה של הגנת העיצוב. אינטרלגו טענה כי לבני דופלו, המשווקות מאז 1969, הועתקו על ידי EXIN-LINE BROS. S.A., חברה ספרדית, ובכך הפרו את זכויות היוצרים שלהן. בתחילה, הלבנים נרשמו כעיצובים באנגליה, אך אינטרלגו ביקשה הגנת זכויות יוצרים ברגע שהגנה זו פגה, בטענה לגישה שונה מהטיעונים הראשוניים שלהם הקשורים לעיצוב. בית המשפט בחן את טיבו של חוק זכויות יוצרים, שבדרך כלל אינו חל על מוצרים פונקציונליים אלא אם כן הם מראים "אמנותיות" – מושג המתמקד בכוונת היוצר ובהשפעת התוצאה הסופית על הביטוי האמנותי. ההחלטה הדגישה כי בעוד שמוצרים פונקציונליים עם אלמנטים אמנותיים יכולים תיאורטית להחזיק בזכויות יוצרים, לבני דופלו נכשלו במבחן האמנותי. יתר על כן, בית המשפט ציין כי הענקת זכויות יוצרים תגביל יתר על המידה את השוק ותיישר קו שלא לצורך עם כמעט מונופול על לבני צעצוע מחוברות, ותפגע ביצירתיות עתידית. בית המשפט התייחס גם לעקביות טענותיה של אינטרלגו; לאחר שטענו בעבר כי הלבנים היו עיצובים, הן בוטלו - עיקרון משפטי המונע טענות סותרות. כתוצאה מכך, לבני דופלו לא זכו להגנת זכויות יוצרים, והערעור נדחה, תוך הקצאת עלויות בהתאם, ובכך נשמרה עקביות בייצוג משפטי בין תחומי שיפוט.