עת"מ 26364-10-14

תקציר

העותר ביקש שיכירו בו כדייר ממשיך בדירת הדיור הציבורי של סבתו לאחר מותה. על פי החוק, נכדו של דייר חוזי יכול להיות מוכר כדייר ממשיך אם התגורר עם הדייר לפחות ארבע שנים עד לפטירתו. על העותר היה הנטל להוכיח מגורים רצופים אלה, דבר שלא עשה באופן משביע רצון. הראיות שהוצגו, לרבות תצהירי משפחתו ושכניו של העותר, היו כלליות מדי ולא יוחסו לטווחי זמן ספציפיים מכדי להיות משכנעים. מנגד, דו"חות ביקור המעגל, שהם ראיות ישירות ונטולות פניות, הצביעו על כך שהעותר התגורר בדירה רק משנת 2012, ולכן ניתן לו משקל רב יותר על ידי בית המשפט. זאת ועוד, נדחתה טענת העותר כי נפלו אי דיוקים בדיווחים, שכן העותר לא הצליח להסביר או לסתור במידה מספקת את תוכנם של הדוחות. לפיכך, החליט בית המשפט לדחות את בקשת העותר, שכן הוא לא הוכיח את מעמדו כשוכר ממשיך. השיהוי הניכר בהגשת העתירה – כמעט שנה – פעל גם נגד העותר, והעתירה נדחתה בסופו של דבר.