ע"א 4122/18

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה מיום 2.4.2018 ביקשה המערערת לפסול את כב' השופט א' וייזנבליט, בטענה למשוא פנים בשל פסיקה קודמת נגדה בתיק קשור שעסק בסכסוך עם שכניה בבית המשותף. במקרה הראשון נדחו טענותיה של המערערת, ונפתח הליך נפרד על ידי השכנים, בטענה לנזקי רטיבות מדירתה. המערערת טענה לפסילה, מתוך סברה כי פסק הדין הקודם הפגין הטיה, במיוחד כאשר החלטות פרוצדורליות במקרה הקודם נראו לה משוחדות. עם זאת, בית המשפט קבע כי מעורבות קודמת במקרים קשורים אינה מצדיקה באופן אינהרנטי פסילה אלא אם כן הוכח חשש ממשי למשוא פנים, דבר שלא ניכר כאן. השיהוי בהגשת בקשת הפסילה, חודשים לאחר פסק הדין הראשוני ולא במהלך הדיון במארס, החליש עוד יותר את עניינה. בנוסף, יש לטפל בקובלנות פרוצדורליות באמצעות ערעורים ולא באמצעות בקשות פסילה. בית המשפט לא מצא ראיות למשוא פנים או לאי תקינות בהתנהלותו של השופט ויצנבליט במהלך ההליך, והערעור נדחה בסופו של דבר. גם בקשתה של המערערת לפטור מאגרות בית משפט נדחתה, שכן היא כבר שילמה אותם, ולא היה מקום להחזר. לא הוצאו צווי הוצאות נוספים מאחר שלא התבקשה תגובה, וההחלטה הסתיימה ב-4 ביולי 2018.