ע"פ 507/79

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בערעור שהגישה מדינת ישראל על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לזכות את אליהו אסרף משורה של אישומים, בהם קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לדירה והחזקת נשק שלא כדין. עם זאת, אסרף הורשע בעבירה על סעיף 498 לחוק העונשין, המתייחס למסירת מידע שיכול לשמש לביצוע פשע. המדינה טענה כי היה צריך להרשיע את אסרף באישומים החמורים יותר כפי שהוגש בכתב האישום המקורי. הערעור נסוב סביב פריצה נועזת לדירתו של אחד העם-יוסף-בוגנים בכפר סבא, שבוצעה על ידי יצחק מלרסקי, שירד בחבל מהגג למרפסת הדירה בקומה הרביעית. מלרסקי נעזר בשלושה שותפים, בהם מאיר בן-לולו, שהיה חברו הטוב של המשיב, אליהו אסרף. תפקידו של בן-לולו היה להתבונן ולהזהיר מפני כל הפרעה אפשרית. הפריצה התגלתה ודווחה על ידי שכן, ומלרסקי, שהיה חמוש, לקח בן ערובה מדירה אחרת וירה בשוטר במהלך העימות. לאחר מכן הוא נורה למוות על ידי שוטר אחר. בית המשפט המחוזי מצא כי אסרף מסר לבן לולו מידע מפורט על הדירה ותכולתה, ביודעו כי הוא ישמש לתכנון וביצוע הפריצה. מידע זה אושר על ידי הודאתו של אסרף עצמו ועדויותיהם של עדים אחרים. תפקידו של אסרף, לפי בית המשפט, היה מעבר למסירת מידע בלבד, שכן הוא גם אישר בליל הפריצה כי דייר הדירה נעדר. בית המשפט זיכה את גיסו של אסרף, ניסים בוחבוט, מחוסר ראיות מספיקות. המדינה טענה כי די בממצאים אלה כדי להרשיע את אסרף בקשירת קשר ובסיוע לפריצה, ולא רק במסירת מידע. ההגנה, לעומת זאת, ביקשה לערער על הממצאים ולטעון להערכה מחמירה יותר של הראיות. ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה וקבעה כי מעשיו של אסרף היוו סיוע לפריצה. באשר להחזקת נשק ושותפות לפציעתו של השוטר, בחר בית המשפט שלא להתערב בהערכת בית המשפט המחוזי את עדויותיו, ובפרט את עדותו של בן לולו, שקיבל חסינות בתמורה לעדותו. בית המשפט מצא כי די היה בעדותו של בן לולו, יחד עם ראיות תומכות נוספות, כדי להרשיע את אסרף באישומים אלה. בעקבות זאת התקבל ערעור המדינה, והרשעתו של אסרף לפי סעיף 498 הוחלפה בהרשעות בסיוע לפריצה, החזקת נשק ושותפות לגרימת חבלה חמורה. עונשו של אסרף הוחמר לשנתיים מאסר, בהתחשב בחומרת העבירה, עברו הקודם ואחריותו לפרנסתם של אחד עשר ילדיו. בנוסף, הוטל עליו מאסר על תנאי של שנתיים, לצד תקופת מבחן של שלוש שנים לאחר שחרורו. בית המשפט הדגיש כי התוצאות הטרגיות של הפריצה לא נלקחו בחשבון בעת קביעת העונש.