ע"ח 35490-01-11

תקציר

הערר מתייחס לבקשה להשבת רכב שנתפס על ידי המשטרה. על פי החשד, הרכב המדובר שימש להסעת שוהים בלתי חוקיים לישראל. המערער, שהוא הבעלים החוקי של הרכב, טוען כי הרכב הוצע למכירה ונהגה על ידי קונה פוטנציאלי בעת ביצוע העבירה. לטענתה, מאחר שלא הייתה מעורבת בעבירה, ובהינתן שחלפו למעלה מחצי שנה מאז תפיסת הרכב ללא בקשת הארכת מעצר מהמשטרה, יש להחזיר לה את הרכב. זאת ועוד, טוענת המערערת כי לא מתקיימים התנאים לחילוט הרכב, כנדרש בחוק הכניסה לישראל. המשיב טוען מנגד, כי קיים תקדים משפטי להארכת תקופת ההחזקה מעבר לשישה חודשים, וכי ניתן לעכב את הרכב לפי הוראות שונות של פקודת סדר הדין הפלילי וחוק הכניסה לישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי אמנם לא מתקיימים תנאי החילוט כאמור בחוק הכניסה לישראל, אך ניתן לעכב את הרכב הן לצורך לשמש ראיה והן כדי למנוע עבירות עתידיות, מה גם שהמערערת מבקשת למכור את הרכב. בית המשפט קבע כי אין אמצעים חלופיים שיאפשרו את שחרור הרכב תוך שמירה על נימוקי תפיסתו, ולכן דחה את הערעור.