ע"א 434/07

תקציר

התיק עוסק בערעורים ובערעורים שכנגד, הנוגעים להחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין פיצויים בגין הפרת חובת תום הלב במהלך הליך קבלתו של מר אריק פרינץ למושב אמירים. בני הזוג פרינז, שנישאו בשנת 1994, שכרו דירה במושב והגישו בקשה לחברות. למרות שעברו מבחני התאמה, קבלתם נדחתה בשל אי עמידה בתנאי אורח חיים מסוימים. הם רכשו נכס במחיר מציאה, דבר שהפך מאוחר יותר לנושא שנוי במחלוקת כאשר המושב ביקש לנשל אותם מהקרקע כדי לשמור עליה ל"בנים יורשים". בית המשפט קבע כי המושב פעל בחוסר תום לב בכך שהפריע לחברותם של בני הזוג בעילה פסולה וללא סיבה ברורה, תוך הפרת חוק החוזים. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי מר פרינץ פעל בחוסר תום לב בכך שהסתיר את רכישת הקרקע כדי להציג בפני המושב עובדה מוגמרת, שתרמה ל"משבר אמון". בעוד שבית המשפט המחוזי פסק פיצוי על בסיס אפשרות השלמה של חוזה, בית המשפט העליון מצא זאת בלתי ראוי בשל השלב הלא שלם של המשא ומתן וחוסר תום הלב ההדדי. תחת זאת, היא הציעה פיצויי הסתמכות, שיכסו את ההוצאות שנגרמו למר פרינץ במהלך הליך המשא ומתן הפגום, שהופחתו ב-20% בשל אשמתו התורמת. התהליך הדגיש סוגיות רחבות יותר של שקיפות והוגנות באגודות שיתופיות, והוביל בסופו של דבר לפסק דין לפיצוי מותאם, ללא צווים חדשים להוצאות.