ת"א 78007-12-20

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכוש שבו היו מעורבים כמה מבני משפחת אבו קנדיל. בתחילה הוגשה התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2, אך בהמשך צורפו יורשיו של אחמד האב כמשיבים בשל נזקיהם הפוטנציאליים כתוצאה מתוצאות התיק. טענת התובעת מתבססת על הסכם מכר מיום 11.8.88, אשר העביר כביכול את מלוא זכויותיו של אחמד האב בנכס לנתבעת 1. עם זאת, הנתבע 1 טען כי ההסכם פגום וחסר תוקף משפטי, דבר שבית המשפט דחה בשל היעדר ראיות והסתירה עם החזקה הנוכחית של הנתבע 1 בדירה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי ההסכם זויף. בית המשפט פירש את החוזה, והגיע למסקנה כי הוא מתייחס רק לזכויותיו של אחמד האב בדירה ספציפית הממוקמת על מגרש מסוים, ולא לכל זכויותיו בנכס כולו, כפי שנטען על ידי התובע. נמצא כי לאחמד האב הייתה זכות למכור חלק מסוים מהנכס, בהיותה עסקה שחילקה את החזקה והשימוש בקרקע. לפיכך, הסכם המכר היה תקף, והנתבע 1 היה זכאי לחזקה בחלק הפיזי המפורט בהסכם. בנוסף, נסיבות חיצוניות תמכו בפרשנות זו וסייעו לקבוע את שטח הדירה המדוברת. נמצא כי זכויותיה של הנתבעת 1, שנרכשו באמצעות הסכם המכר, גברו על הזכויות הנתבעות 2, אשר התבססו על עסקאות מאוחרות יותר עם בני משפחה אחרים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הנתבע 2 ויתר על זכויותיו בכך שפדה משכנתא על זכויותיו של אחמד האב ולא טען כל דרישה כלפי בני משפחה אחרים. לסיכום, פסק השופט לטובת טענת התובע, תוך הכרה בזכותו של הנתבע 1 להירשם כבעלים של דירת מגורים ספציפית. הנתבעים 1 ו-2 חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,500 ₪ כל אחד, בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ומיום 1.12.2022.