פש"ר 119/99

תקציר

התיק עסק בבקשה של מפרקי החברה לחייב את מנהליה, נחשון ואליצור דריימן, באחריות אישית לחובות החברה בסך 25 מיליון דולר. הדירקטורים הואשמו בהתנהלות עסקית במרמה ובמעילה בנכסי החברה. המשיבים, המפרקים, טענו כי יש לדחות את הבקשה שכן הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. המבקשים, הדירקטורים, טענו כי הבקשה לא הוגשה בתוך מגבלת שבע השנים שנקבעה. שאלת המפתח שעמדה בפני בית המשפט הייתה מתי מתחילה תקופת ההתיישנות בגין מעשים או מחדלים של נושאי משרה בחברה טרם פירוק. השופט פסק לטובת המפרקים וקבע כי תקופת ההתיישנות מתחילה מחדש מיום מינוי המפרקים. מאחר שהבקשה הוגשה בתוך שבע שנים מיום מתן צו הפירוק, היא נשקלה במועד. בנוסף, ציינה השופטת כי טענות המבקשים בדבר ידיעת הבנק על מעשי המרמה אינן משכנעות וכי לא ניתן לייחס למפרקים, כמייצגי כלל הנושים, ידיעתו של נושה מסוים. השופטת התייחסה גם לסוגיית ההליך הראוי להטלת אחריות על דירקטורים ומצאה כי הבקשה להוראות היא הליך ראוי, למרות אופיו המורכב של התיק. המבקשים חויבו לשלם למפרקים שכר טרחה בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 11.3.2008.