ע"א 6370/00

תקציר

במקרה דנן, החברה המשיבה הזמינה הצעות מחיר לפרויקט תשתית וניהלה משא ומתן על התנאים עם המערערת, קבלן פוטנציאלי. הצדדים הסכימו על כל התנאים למעט אישור דירקטוריון המשיבה שלא ניתן. תחת זאת, התקשרה המשיבה עם חברה אחרת שלא הייתה חלק מהמכרז הראשוני, דבר שהוביל להפרת תום לב. עיקר המחלוקת המשפטית הייתה האם זכאית המערערת לפיצויי קיום בגין אובדן רווחים בנוסף לפיצויי הסתמכות בגין נזקי משא ומתן. בית המשפט העליון, בבואו לפרש את חוק החוזים, הכיר בכך שבאופן מסורתי נפסקו רק פיצויי הסתמכות במקרים כאלה. עם זאת, היא הכירה בכך שבמצבים חריגים, שבהם המשא ומתן כמעט הבשיל, ניתן להצדיק פסיקת פיצויי קיום. בית המשפט קבע כי פיצויי קיום אפשריים כאשר מתנהל משא ומתן וסביר להניח שהיה נכרת הסכם אלמלא חוסר תום הלב. היא הדגישה כי הסעד תלוי במספר גורמים, ובהם שלב המשא ומתן ומידת חוסר תום הלב. במקרה הספציפי, המערערת הייתה זכאית לפיצויי קיום בשל השלב המתקדם של המו"מ וההסכם שהושג, עד לאישור פורמלי בלבד. משכך, נפסקו למערערת 400,000 ₪ בגין אובדן רווחים, דבר המשקף פרשנות מרחיבה יותר של הסעד הקיים בחוק החוזים.