רע"א 8292/00

תקציר

במקרה דנן בבקשת המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דחה בית המשפט את ניסיונותיהם של המבקשים לבטל פסק דין שניתן בהעדרם. פסק הדין המקורי עסק בתביעות נגד המבקש, שניהל מבנה בבעלות תושבי חוץ, לאחר אירוע שריפה. המשיבים תבעו מהמבקש דין וחשבון כספי, והאשימו אותו בהפרת חובות נאמנות ובמעילה בכספים שנועדו לשיפוץ לאחר השריפה. המבקש לא התייצב בבית המשפט במועד הדיון הראשוני ולאחר מכן בדיון בבקשתו לבטל את פסק הדין, מה שהביא לדחיית בקשותיו על ידי בית המשפט. המבקש טען כי לא קיבל זימון כדין וכי הוא לא תפקד כנאמן אלא כקבלן שיפוצים, ולכן אינו מחויב לחובות נאמנות. עם זאת, בית המשפט מצא ראיות רבות, לרבות תצהירים על ניסיונות מסירה אישיים ונמנע מתכתובות, מהן עולה כי המבקש קיבל הודעה כדין אך בחר להתעלם מההליך. יתר על כן, טענותיו של המבקש עצמו הכירו בתפקידו כנאמן, ובכך ערערו את טענת ההגנה שלו. בית המשפט הדגיש את הזכות החוקתית למשפט הוגן תוך הדגשת חובתו של המבקש להוכיח אינטרס לגיטימי וסבירות לשינוי תוצאת פסק הדין. נוכח כישלונו להצדיק באופן משכנע את אי-הופעתו וההגנה החלשה מפני הסעדים שנפסקו, נדחתה בקשת רשות הערעור ועיכוב הביצוע, והמבקש חויב בכיסוי הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים.