ת"א 62509-12-21

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב תביעת נזיקין נגד מדינת ישראל בגין אירוע שהתרחש במהלך המבצע הצבאי "שומר החומות". התובעים טענו כי המנוח, שהשתתף בהפגנה, נורה ונהרג על ידי כוחות הצבא של הנתבעת. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי האירוע היה מעשה מלחמה ולכן הם אינם אחראים לנזקים לפי סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים. בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. עדי הנאשם העידו על הפרות סדר אלימות שהתרחשו תדיר בגזרת יריחו, לרבות יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה וזיקוקים. לדברי העדים, באירוע המדובר הייתה מעורבת קבוצה גדולה של מתפרעים, כ-300 איש, שהיוו איום חמור על הכוח הצבאי. הכוח, בתגובה לסכנה, פעל בהתאם לנהלים והפעיל אמצעים שונים לפיזור ההתקהלות, בהם רימוני הלם, גז מדמיע וכדורי גומי. בעוד המתפרעים ממשיכים להתקדם תוך סיכון החיילים, נורו שתי יריות מרובה רוגר לעבר מטרות ספציפיות – אחת מהן הסתיימה בפציעה. בית המשפט מצא את עדי הנאשם אמינים ועדותם עקבית. הראיות שהוצגו, לרבות תצלומים, תמכו בגרסתו של הנאשם לאירועים, שתיארו מצב דמוי שדה קרב שבו הכוח הצבאי היה מחויב לפעול כדי להגן על עצמו ועל הציבור. בית המשפט הדגיש את האופי המסוכן והאלים של יידוי אבנים והדגיש כי הוא עלול להוביל לפציעות קשות ואף למוות. בהתחשב בנסיבות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הפעולה הצבאית הייתה פעולה מלחמתית, ופטר את הנתבע מאחריות לפי סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים. משכך, נדחתה תביעת הנזיקין. לאור מסקנה זו, סבר בית המשפט כי אין צורך להכריע בבקשה להפקדת הערבות והחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, כאשר זכות הערעור שמורה כקבוע בחוק.