ת"א 413/07

תקציר

התובעת, בעלת היסטוריה של תסמונת אנטי-פוספוליפידית (APLA), הפרעת קרישת דם, תבעה את המטולוג שלה בגין רשלנות רפואית ואי קבלת הסכמתה מדעת, לאחר שלקתה בשבץ מוחי בעקבות טיפול הפריה חוץ גופית (IVF). התובעת טענה כי הנתבע התרשל בכך שלא ביצע בדיקות נוספות ולא הזהיר אותה מפני הסיכונים הכרוכים בהפריה חוץ גופית, מה שהוביל להסכמתה לטיפול. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. נקבע כי הנתבע ידע על מצבו של התובע ונתן ייעוץ המטולוגי מתאים. יתר על כן, מומחה בית המשפט ואנשי מקצוע רפואיים אחרים אישרו כי השבץ נבע מסיבוך נדיר שנקרא תסמונת CAPS, המתרחשת אצל פחות מ -1% מחולי APLA. מאחר שהתסמונת הייתה נדירה ולא היה ידוע על הפריה חוץ גופית הגורמת לה, הנתבע לא יכול היה לצפות באופן סביר את הסיכון. בנוסף, ידיעתה של התובעת על מצבה ועל אירועים טרומבוטיים קודמים הצביעה על כך שהיא מודעת לסיכונים, ובטופס ההסכמה עליו חתמה להפריה חוץ גופית צוינו הסיכונים הפוטנציאליים. זאת ועוד, החלטת התובעת לעזוב את בית החולים בניגוד לייעוץ רפואי ניתקה את הקשר הסיבתי בין הטיפול לבין האירוע המוחי. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין חובת זהירות קונקרטית או הפרת חובה, והתביעה בגין היעדר הסכמה מדעת נכשלה. לפיכך, התביעה נדחתה, תוך פסיקת הוצאות לנתבע.