עב"ל 655/07

תקציר

הערעור נדחה, כאשר בית המשפט אישר כי כפל תשלום ההטבות תלוי במועדים ספציפיים שנקבעו בהסכם הניידות. בית המשפט ציין כי הקרן אינה כלי חיסכון אלא נועדה לכסות צרכים שוטפים, והדגיש כי על ההטבות להתאים לעיתוי הגשת התביעות. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי מגביל את הגמלה הרטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים מיום שהתקיימו תנאי הזכאות, וחל באופן שווה על השלמת זכויות בהסכם ניידות. בפסק הדין צוטטו תקדימים הקובעים כי על המוסדות לעמוד במועדי ההסכם ללא שיקול דעת להארכה. המערער הגיש את תביעתו לגמלה באיחור, והחמיץ את המועד האחרון בן החודשיים הקבוע בתיקון 18 להסכם הניידות. טענתו לאי ידיעתו בנוגע לתיקון נדחתה, שכן היה פרסום רשמי ברשומות ובעיתונים, תוך מילוי דרישות ההודעה החוקיות. טענת המערער בדבר חוסר מודעות לא הייתה מספקת בשל החזקה המשפטית כי דינים ידועים לציבור. עוד קבע בית המשפט כי אמנם על המוסד לביטוח לאומי לתקשר זכויות בצורה יעילה, אך אין בכך כדי לפטור את המבוטחים מאחריותם להבין וליישם את החוק. לפיכך הוכרה זכאותו של המערער מפברואר 2005, אך בקשתו לגמלאות רטרואקטיביות מנובמבר 1999 נדחתה. הערעור נדחה ללא הוצאות.