ת"א 1923/03

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת קרקע המכונה מגרש 3 בגוש 7506 בג'לג'וליה, בין העותר עבד אל-כרים מוחמד ראבי, לבין המשיבים וג'יה עודה ושריף עודה. ליבת הוויכוח היא האם הסכם פשרה, שהושג בין רבי ועודה בשנת 1985 בנוגע לחילופי קרקעות, תקף, והאם עודה אכן רכש את הזכויות בחלקת קרקע בצורת משולש מראבי בשנת 1979. השופט מגיע למסקנה כי תביעתו של עודה על הקרקע משוללת כל יסוד. ראשית, משום שאין ראיות לכך שראבי הסכים אי פעם למכור את המשולש לעודה, ושנית, משום שלוועדה המקומית אין סמכות להעביר בעלות על הקרקע. עוד קובעת השופטת כי שני הצדדים ראו בהסכם הפשרה תקף, ופעלו בהתאם. לפיכך, הקצאת החלקה שבמחלוקת לראבי בתב"ע מוצדקת. יתר על כן, עדותו של המהנדס מאשרת את תוקפה של תשריט התוכנית. לבסוף, השופט מורה לעודה ולשריף להפסיק כל בנייה ושימוש בחלקה שבמחלוקת, ופוסק לרבי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מהמשיבים.