ת"א 41666-12-13

תקציר

התובע תבע קופת חולים ובית חולים בגין רשלנות רפואית לאחר שאשכו השמאלי הפך לנמק והיה צורך לקטוע אותו. לטענתו, הנאשמים התרשלו באבחון ובטיפול באשכו. הנתבעים טענו כי התובע הגיע לבית החולים מאוחר מדי, והאשך שלו כבר עבר נזק בלתי הפיך. בית המשפט נדרש לקבוע האם הנתבעים אחראים לנזקי התובע. מהראיות עולה כי התובע חש לראשונה כאבים באשכו ביום שלישי בערב, והוא הגיע לקופת החולים ביום חמישי אחר הצהריים. רופא קופת החולים הפנה אותו לכירורג שאבחן זיהום ורשם לו אנטיביוטיקה. מצבו של התובע החמיר, ולכן הוא הגיע ביום חמישי בערב לחדר המיון של בית החולים, שם אושפז. הוא עבר ביום ראשון בדיקה בארה"ב, שהראתה חוסר זרימת דם באשך השמאלי, מה שהוביל לקטיעתו. בית המשפט קבע כי הנתבעים התרשלו בכך שלא ביצעו בדיקת אולטרסאונד ביום חמישי בערב, אשר יכלה לאבחן את סביבת האשך. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי אשכו של התובע כבר עבר נמק ביום חמישי בערב, ובדיקת האולטרסאונד, לו הייתה מבוצעת, לא הייתה משנה את התוצאה. לפיכך, התובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין הנזק, והתביעה נדחתה. שני הצדדים היו אחראים להוצאות המשפטיות שלהם.