בג"צ 1308/17

תקציר

פסק הדין דן בביטולו של חוק ההסדרה בשל אי התאמתו לאמות המידה החוקתיות של ישראל, בפרט ביחס לזכויות קניין ולשוויון. החוק, שביקש להכשיר בדיעבד בנייה ישראלית בלתי מורשית בגדה המערבית על קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, זכה לערעור בגין פגיעה בזכויות חוקתיות. בית המשפט הכיר במעורבותן של הרשויות הישראליות בסיוע לבנייה בלתי חוקית והכיר בהקשר הפוליטי והחברתי המורכב, אך הדגיש כי החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין של הפלסטינים ובזכותם לשוויון. מאמצי החוק להתמודד עם מצוקתם ההומניטרית של מתנחלים באמצעות הימנעות מהריסה לא הספיקו כדי להצדיק את הפגיעה בפלסטינים. בעוד שהחוק נועד לשמר את ההתנחלויות הישראליות ולהקל על אי-הוודאות המשפטית, הוא נכשל במבחן המידתיות מאחר שהיו קיימים אמצעים חלופיים שהיו יכולים לתת מענה לסוגיות אלה בפחות פגיעה. ההחלטה שבה ומאשרת כי הכנסת יכולה לחוקק באזור, אך חוקים אלה חייבים לעמוד בעקרונות חוקתיים, לרבות סטנדרטים בינלאומיים הנוגעים לזכויות אוכלוסיות מוגנות. פסק הדין נחתם בהוראה לבטל את החוק, תוך הכרה בחובות המשפטיות והאתיות כלפי התושבים הפלסטינים על פי המשפט הבינלאומי והסטנדרטים החוקתיים הישראליים.