עת"מ 75261-01-19

תקציר

פסק הדין מתייחס למכרז להפעלת תשע פנימיות שפרסם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הליך המכרז נגרר כשנתיים, ובמהלכו נכנסו הצדדים המעורבים להליכים משפטיים. חוסר הוודאות סביב המכרז פגע בשירותים הניתנים במעון אל-בוסתאן. בסופו של דבר, החזיר בית המשפט את הדיון בבחירת ההצעה הזוכה למגורי אל-בוסתאן לוועדת המכרזים, והורה להם לקבל החלטה חדשה על בסיס כללים מוגדרים. הוועדה הייתה אמורה לדון במסמכים הנוגעים להפעלת שירותי הרווחה על ידי העותר, אף שהוגשו לאחר קבלת ההחלטה הראשונית. פסק הדין התווה לוח זמנים להחלטה החדשה, ואסר על הצדדים להעלות טענות על בסיס הכללים החדשים. החלטתה החדשה של הוועדה התבססה על ראיות מנהליות משמעותיות המצביעות על חוסר שביעות רצון ממתן שירותי הרווחה בעבר על ידי העותר. הראיות, שמקורן בגורמים שונים, נגעו להיבטים שונים של פעילות העותרת והעלו ספקות באשר ליכולתן לספק שירותים רגישים הנדרשים לטיפול ולחינוך הנערות בפנימייה. הוועדה בחנה בקפידה את הראיות, לרבות ביצועיו המוצלחים של העותר בפרויקטים אחרים, והחליטה להעניק להם ציון משביע רצון של חמישה מתוך עשרה. החלטה זו הייתה בגדר שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ונחשבה סבירה ומידתית. העותר טען גם נגד זיכויו של המשיב השלישי, אך בית המשפט דחה טענות אלה, שכן הן חרגו מתחום פסק הדין המוסכם. זאת ועוד, הטענות בדבר בחירת המשיב השלישי ותפקיד רכזת המעון לא הועלו בהליכים הקודמים ולא עלו בקנה אחד עם המסגרת הפרוצדורלית של פסק הדין. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הוועדה לדחות את הצעת העותרת ולבחור את המשיב השלישי, שכן היא התבססה על תנאי המכרז ועל שיקול דעתה של הוועדה. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשאת בהוצאות הצדדים האחרות, בסך 80,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הונחתה להעבירו לבאי הכוח המעורבים.