ת"צ 31779-01-20

תקציר

השופטת בחנה בקפידה את הטענות שהעלתה המבקשת שייצגה את המשיבה ואת סיכומיה. באשר לסוגיית ההטעיה, לא שוכנעה השופטת כי קיימת אפשרות סבירה שיוחלט כי התנהלות המשיבה במהלך הליך ההזמנה היוותה הטעיית צרכנים או הפרת חובת הגילוי כלפיהם. המבקש טען, כי הימנעותה של המשיבה מלציין בתנאי המבצע כי ניתן לחייב לקוחות לפצל את רכישותיהם לעסקאות נפרדות של בשר ומוצרי חלב, מנעה מהם להשתתף במבצע. עם זאת, השופט מצא כי בתקנות נקבעה דרישה ברורה לעסקה אחת בסכום המזכה בהשתתפות וכי נמסר ללקוחות על הצורך בהפרדת עסקאות בסניפי הכשרות. עוד ציינה השופטת כי הלקוחות היו מודעים לדרישה זו טרם השלמת העסקה ומשכך, לא היה מצג שווא או הטעיה. עוד טענה המבקשת, כי המבצע מהווה מבצע מיוחד לפי חוק הגנת הצרכן וכי המשיבה לא ציינה את מחיר ההטבות ולא ניהלה מלאי סביר שלהן בסניפיה. השופטת הסכימה עם טענת המשיב כי המבצע אינו מהווה מכירה מיוחדת, שכן זמניותו לא נקבעה, ובמקום זאת הוא נמשך למעלה מארבע שנים. באשר להפרת חובת תום הלב והחובה החקוקה, מצא השופט כי המשיב לא הסתיר את הטענה כי העסקאות הופרדו בהתאם להנחיות הרבנות, ומשכך לא התקבלו טענות המבקש בעניין זה. עוד קבע השופט כי המשיבה פעלה באופן סביר בכך שידעה את הלקוחות על תנאי העסקה בסניפי הכשרות ועל כן הדיון בעוולת הרשלנות מיותר. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי אין סיכוי סביר להצלחה בתובענה הייצוגית ולכן הבקשה לאישורה, יחד עם תביעתו האישית של המבקש, נדחתה. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשיב בסך של 10,000 ₪.