פש"ר 21387-06-09

תקציר

התיק נסוב סביב בקשת נאמן פשיטת הרגל לבטל מענק שהעמיד חייב לגרושתו, והעביר אליה את זכויותיו במגוריהם המשותפים, לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. הבקשה נועדה לכלול את הנכס בנכסי החייב לצורך הליכי פשיטת רגל. העובדות אינן שנויות במחלוקת: בני הזוג התגרשו וחתמו על הסכם ממון המעביר את זכויות החייב בנכס לאישה, והחייב הכריז על פשיטת רגל מאוחר יותר. הנאמן טוען כי ההעברה התרחשה בתוך שנתיים מפשיטת הרגל וללא תמורה, מה שהופך אותה לבטלה לפי סעיף 96(א). לטענת האישה, ההעברה הייתה חלק מהסכם כולל, לרבות ויתור שלה על חלקה בעסקי החייב ובפנסיה הצבאית שלו, תוך היווה תמורה בעלת ערך והפעלת חריג סעיף 96(ג)(2). על בית המשפט לקבוע את מועד תחילת פשיטת הרגל, את נוכחות התמורה ואת תום ליבה של האישה. בית המשפט קובע כי פשיטת הרגל החלה בשנת 2009, תוך שנתיים מיום ההעברה. עם זאת, היא מקבלת את טענת האישה כי ההעברה נעשתה בתום לב ובתמורה יקרת ערך, לרבות ויתור שלה על מחצית מזכויות הפנסיה הצבאית של החייב, בשווי של 212,064 שקל לפחות. בנוסף, ויתור האישה על חלקה בעסקי החייב ופוליסת ביטוח מחזק עוד יותר את התמורה יקרת הערך. בית המשפט מגיע למסקנה כי הנאמן לא הוכיח היעדר תמורה ותום לב, ודחה את הבקשה לביטול ההענקה. הנאמן נדרש לכסות את הוצאותיה המשפטיות של האישה.