עת"מ 44592-09-13

תקציר

העותרים, הורים לילדים בכפר קרע, הגישו עתירה בה ביקשו מבית המשפט להורות למשיבים לאפשר לילדיהם ללמוד בחטיבת הביניים אבן סינא. הילדים שובצו בחטיבת הביניים אלסלאם, אך ההורים העדיפו את אבן סינא בשל מעמדה הסוציו-אקונומי הגבוה וסברו כי לילדיהם יש זכות ללמוד בבית ספר זה על בסיס אזורי רישום. עוד טענו העותרים כי המשיבים הבטיחו כי ייענו לבקשותיהם, כי החלטות השיבוץ מפלות ובלתי סבירות, וכי ילדיהם כבר למדו באבן סינא במשך שבועיים. המשיבים הכחישו את ההבטחה וטענו כי החלטות השיבוץ שלהם היו הוגנות ומבוססות על תקנות. הם גם הדגישו את התנהגותם האלימה של העותרים בתחילת שנת הלימודים ואת הקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בהוספת תלמידים נוספים לאבן סינא, מה גם שלא ניתן היה פיזית לעשות זאת באמצע שנת הלימודים. בית המשפט מצא כי בעוד שלעותרים הייתה עילת תביעה תיאורטית, הם התעכבו במידה ניכרת בהגשת עתירתם, וטענותיהם להבטחה מצד המשיבים לא היו מבוססות. זאת ועוד, התנהגותם האלימה של העותרים והאתגרים הלוגיסטיים גברו על פוטנציאל הפגיעה בילדי העותרים אם לא יועברו לבית הספר המבוקש. לפיכך, בקשתם לסעד זמני נדחתה. באשר לעתירה העיקרית, בית המשפט הכיר בצורך להסדיר אחת ולתמיד את סוגיית השיבוץ לחטיבות הביניים בכפר קרע. היא הורתה למשיבים, יחד עם משרד החינוך, לגבש ולפרסם בתוך 45 יום כללי שיבוץ חדשים שייושמו בשנת הלימודים הבאה. לעותרים הזכאים תינתן עדיפות לשיבוץ ילדיהם בכיתה ח' בחטיבת הביניים אבן סינא בשנים 2015-2016 אם יודיעו על כך למשיבים עד ליום 30.1.2014. בית המשפט החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים והודיע לצדדים על החלטה זו.