ה"פ 53797-01-11

תקציר

העותר ביקש להיות מוכר כ"בן יורש" של משק אביו כדי לרשת אותו, לאחר מות אביו. עם זאת, השופט החליט לדחות את העתירה בנימוק שהעותר לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענתו. הגדרת "בן יורש" דורשת התחייבות בלתי חוזרת של ההורה, אותה נמנע העותר מלהציג. יתר על כן, הצהרותיו של העותר עצמו בהליכים משפטיים קודמים סתרו את טענתו הנוכחית, שכן הוא הכחיש בעבר שהוא יורש או בעלים של החווה. השופט הדגיש כי לעותר היו הזדמנויות רבות לאורך השנים לאסוף את המסמכים הדרושים מהסוכנות היהודית, אך הוא לא עשה כן. בנוסף, היו לחווה המדוברת חובות כבדים הקשורים אליה, שהעותרת לא פרעה. השופט הגיע למסקנה כי אין סיכוי שתצליח תביעתו של העותר, במיוחד נוכח השיהוי המשמעותי בהצגת הראיות וחוסר הפעולה לרישום זכויותיו. לפיכך, נדחתה העתירה למתן פסק דין הצהרתי, והעותר חויב לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים.