ת"א 43859-02-13

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב הפקעת חלקת אדמה והפיצויים המגיעים לבעליה. פסק הדין פסק לטובת התובעים, הזכאים לפיצויים בגין הפקעת אדמתם, אך רק עד לשיעור חלקם הרשום של 1/21 מהחלקה. סכום הפיצוי מוערך ב-24,524 ₪ לכל תובע, על בסיס הערכה של 115 ₪ למ"ר של המגרש, כפי שנקבע על ידי השמאי שמונה על ידי בית המשפט, מר שריאל. הערכתו, שבית המשפט מצא אותה סבירה, לקחה בחשבון את השימוש העתידי הפוטנציאלי בחלקה ואת קרבתה לאזור תעשייה. התובעים תבעו פיצויים גם בגין הפקעה קודמת שהתרחשה בשנת 1964, אך בית המשפט דחה טענה זו בשל היעדר ראיות לגבי זהות הבעלים באותה עת ושווי הקרקע במועד הקובע. בנוסף, חל שיהוי בלתי סביר בתביעת פיצויים בגין הפקעה קודמת זו. יתר על כן, בית המשפט קבע כי התובעים אינם זכאים לכל פיצוי נוסף מעבר לחלקם הרשום בחלקה, שכן לא עלה בידם להביא ראיות מספיקות להעברת הזכויות מבעלים אחרים. אחיהם של התובעים, מוחמד, בעל חלק בחלקה, לא נכלל בתיק, אך אם יבחר להצטרף ויסכים לפיצוי המפורט בפסק הדין, יהיה זכאי לאותו פיצוי כמו התובעים. לבסוף, הנתבע, האחראי לתשלום הפיצויים, יישא גם בחלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט ויפצה את התובעים בגין הוצאותיהם ושכר טרחת עורך הדין בשיעור של 10% מסכום הפיצוי. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא בתוקף החל מיום 21.12.2005, מועד ההפקעה.