ת"א 16832-05-16

תקציר

התובעת, פרימק, תבעה את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואת עיריית נתיבות להחזר הוצאות פיתוח, שלטענת התביעה נגבו ממנה בעודף ובניגוד להסכם התשתיות ולתנאי המכרז. לטענת התביעה, הנתבעים התרשלו בניסוח מסמכי המכרז והסכם התשתיות, כאשר לא הבחינו בין המקרקעין המיועדים לשימוש מסחרי, שנמכרו לתובע, לבין המגרשים הנמכרים לבנייה למגורים, והתחייבו כלפי התובעת כי הוצאות הפיתוח יחושבו לפי שטח המבנה ולא לפי היקפו, כפי שטענו הנתבעים. התובעת הוסיפה וטענה כי על הנתבעים להשיב את הסכום העודף ששולם על ידה, גם על בסיס הוראות חוק העשרה, שכן גביית הסכום הייתה שלא כדין, ולחילופין יש להשיב לה תשלומים שונים, שכן לעירייה לא הייתה סמכות חוקית לגבות אותם. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה, שכן התובעת התמהמהה בהגשתה, וכי החזרת הסכום תעמיד את העירייה במצב של אי חוקיות, שכן היא אינה רשאית לפטור את התובעת מתשלום מלוא תשלומי החובה. בית המשפט קיבל את טענתה העיקרית של התובעת, וקבע כי הנתבעים הפרו את המכרז ואת הסכם התשתיות, שכן היה ברור מלשונם כי הוצאות הפיתוח יחושבו לפי שטח המבנה. עוד קבע בית המשפט כי השיקולים שהביאו את בית המשפט העליון לשלול, במקרים מסוימים, את הזכות להשבת סכומים שנגבו ביתר, אינם חלים על המקרה הנוכחי. לפיכך, הורה בית המשפט לנתבעים להשיב את מלוא סכום הוצאות הפיתוח העודפות ששולמו על ידי התובעת, שהסתכמו בסך של 1,202,424 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד הגשת התביעה. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪.