ב"ל 47718-10-15

תקציר

פסק דין זה הוא ביחס לערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בתביעת נפגעי עבודה מיום 7.10.2015. המערער, רב חובל במקצועו, היה בעל עבר עבודה ארוך בחברת צים ואובחן כסובל ממחלת נפש לאחר אירוע בנובמבר 2004 שבעקבותיו הוחלף. התביעה הראשונית להכרה במחלת הנפש כפגיעה בעבודה נדחתה, מה שהוביל להליך ערעור ממושך. בסופו של דבר פסק בית הדין לעבודה לטובת המערערת, הכיר במחלת הנפש כפגיעה בעבודה והורה לוועדה הרפואית לעררים לקבוע את דרגת הנכות. עם זאת, המערערת ערערה על החלטת הוועדה, שהכירה בנכות זמנית במקום בנכות קבועה וניכתה חלק ניכר בגין מצב קודם. לאחר שני פסקי דין שהורו לוועדה לספק הסבר מניח את הדעת להחלטתה, התקבל הערעור. בית הדין קבע כי הוועדה לא הסבירה כראוי את הניכוי בגין תנאי קודם או את השיעור המיוחס לאירוע העבודה. יתר על כן, הוועדה לא קיימה את כל הוראות פסק הדין השני. בעקבות זאת הורה בית המשפט לוועדה רפואית חדשה לעררים לדון מחדש בערר מלכתחילה מבלי להתייחס לפרוטוקולים של הוועדות הקודמות. כמו כן חויב המשיב לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין, ולשני הצדדים ניתנו 30 יום להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.