ע"א 25940-03-13

תקציר

פסק הדין דן בטענת המערער כי יש לבטל את החלטת בית משפט קמא לפנותו מחלקת מקרקעין משום שהוחלט עליה מבלי לשמוע כל ראיה. המערער טען כי קיימת מחלוקת עובדתית הטעונה בירור, והימנעותו של בית המשפט משמיעת ראיות פוגעת בזכויותיו הפרוצדורליות. עם זאת, מסקנת השופטים היא כי המערערת לא חטאה כל חטא של מחדל או שיהוי בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע, והמצב הבלתי הפיך של הריסת המחסנים הופך את הסעד לתיאורטי. השופטים מסכימים עם טענת המערער כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא בכך שלא הבהיר את הגנתו של המערער והסכים עם המשיבים. הם מוצאים כי טענת המערער כי רשותו להשתמש במקרקעין הייתה מוסכמת על שני הצדדים ותסתיים רק במועד מסוים טעונה הבהרה. עם זאת, מאחר שהריסת המחסנים יצרה מצב בלתי הפיך, החזרת התיק לבית משפט קמא לצורך הוכחות תהיה מעשה סרק. לפיכך, מחליטים השופטים לקבל את הערעור, להפוך את החלטת בית המשפט קמא בנימוק של הנמקה לקויה, ולהותיר על כנו את הפינוי תוך מתן אפשרות לכל צד להעלות את טענותיו בהליכים עתידיים, אם ישנן. ההחלטה מתקבלת ללא כל הוצאות שנפסקו למי מהצדדים, ויש להחזיר את הביטחון לבא כוח המערער.