ע"פ 4164/21

תקציר

ערעורו של המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 8.6.2021 נדחה. בתחילה הואשם המערער בהצתה ושיבוש הליכי משפט בעקבות אירוע של פיצוץ לכאורה שגרם לשריפה בדירת שכן. המערער הכחיש את הטענות, מה שהוביל להליך משפטי סבוך. במהלך המשפט התגלעו חילוקי דעות לגבי הרלוונטיות של עדויות וראיות מסוימות, בעיקר בנוגע לשאלה האם השריפה אכן נגרמה כתוצאה מהצתה. המערער טען נגד החלטת בית המשפט לדחות את בקשותיו להגיש חוות דעת מומחה ולזמן עד, ראה בהכחשות אלה מוטות וטען כי חוות הדעת של בית המשפט "נעולה" נגדו. הוא גם ביקש לפסול את השופט היושב בדין בנימוק של משוא פנים לכאורה והמלצות בלתי ראויות להסדר טיעון. בית משפט קמא עמד על כך שהחלטותיו הפרוצדורליות תקפות והדגיש כי כל שיקוף של המצב המשפטי לצדדים אינו עולה כדי משוא פנים או שיקול דעת מוקדם. עוד ציין בית המשפט כי המערערת התמהמהה בהגשת הבקשה לפסילה ועמדה על כך שדיון בהסדרים אפשריים לאחר הראיות אינו מהווה עילה לפסילה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, כאשר בית המשפט קבע כי טענות להטיה המבוססות על החלטות פרוצדורליות או הערות לכאורה אינן מבוססות ללא ראיות מספיקות. ההחלטה חיזקה עקרונות משפטיים בדבר הליך והיעדר משוא פנים, תוך דחיית טענות המערער בדבר משוא פנים וטעות פרוצדורלית.