פש"ר 5181/09

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשת פשיטת רגל ובמרכזה המושג "תום לב". המחוקק קובע כי ניתן לדחות בקשה לפשיטת רגל אם היא מוגשת בחוסר תום לב או אם החייב יכול לפרוע את חובותיו. תום לב הוא מושג רב פנים, ולמרות שהוא תנאי מוקדם לכניסה ויציאה מהליכי פשיטת רגל, יש לשקול אותו לצד המטרות העיקריות של הליכים כאלה. אלה כוללים קבלת נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים, וכן מתן אפשרות לחייב ישר להתחיל מחדש. בית המשפט מכיר בסתירה בין מטרות אלה לבין הצורך לאזן בין זכויות החייבים לנושים. במקרה זה, עיקר הטענות בנוגע להתנהלות החייב נוגעות לצבירת חובות טרם צו הכינוס ולאורח חיים ראוותני לכאורה. עם זאת, גם החייב עשה מאמצים לצמצם הוצאות ולשנות את דרכיו. בית המשפט קובע כי התנהלות החייב אמנם מעוררת ספקות, אך אין בה כדי להצדיק מסקנה של חוסר תום לב. בנוסף, תביעות הנושים מהוות חלק קטן יותר מסך החובות. בהתחשב בגילו ובעיסוקו של החייב, בית המשפט סבור שאין לפגוע באפשרויות התעסוקה שלו. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט שלא לחסום את דרכו של החייב ויכריז עליו כפושט רגל, בתנאי שיגיש הודעת ציות מעודכנת תוך 20 יום. ההחלטה נועדה לאזן בין האינטרסים של החייב לבין נושיו.