עמ"נ 61902-09-19

תקציר

הערעור מתייחס לשלוש החלטות של הרשויות הישראליות: סירוב כניסה לישראל ביום 16.8.18, שלילת אשרת ב/2 לעשר שנים שהייתה בידי המערער וסירוב כניסה ביום 24.1.19. ההחלטה הראשונה והשלישית לא אותגרו בהצלחה. עם זאת, נמצא כי ביטול הוויזה נעדר הליך הוגן, שכן לא נמסר למערער על הכוונה לבטל ולא ניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. בית המשפט הורה למשיב לקבל החלטה חדשה בעניין זה, תוך מתן הזדמנות למערער להציג את מלוא טענותיו, ולפסוק לו החזר שכר טרחה ששולם, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪. כן הונחה המשיב לשקול מחדש את סירוב כניסתו של המערער בחודש ינואר 2019, בעקבות בקשה בכתב של המערער. הסעד החלופי המבוקש – התרת כניסתו של המערער בתנאים שיקבע בית המשפט – נדחה. המערער, אזרח סיני, קיבל את אשרת ב/2 בשנת 2017, שאפשרה לו לשהות בישראל עד 180 יום בשנה. הרשויות טענו כי המערערת שהתה יתר על המידה, והצדיקה את הביטול. החלטת בית המשפט הדגישה את חשיבות ההליך ההוגן, במיוחד לביטול אשרה בעל משמעות כזו, והורתה למשיב לפעול על פי הנוהל הנכון, שלא קוים במקרה זה.