עע"מ 641/17

תקציר

במקרה דנן בבקשת הסעד הזמני למניעת הרחקתו של אזרח רוסי (המבקש מס' 1) מישראל, דחה בית המשפט את הבקשה. המבקש מס' 1 נכנס לישראל באשרת תייר בשנת 2012 ורישיונו חלף. בת זוגו (המבקשת מס' 2), אשר התאימה את מעמדה מכוח חוק השבות, והוא ביקש לבסס את מעמדו המשפטי כידוע בציבור שלה. בקשתם הראשונית נדחתה בשל היעדר מסמכים חיוניים, ולאחר הגשת הבקשה מחדש התעוררו ספקות לגבי אמיתות הקשר ביניהם, מה שהוביל לדחייה ולדרישה למבקש מס' 1 לעזוב את הארץ. ערעורם לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נדחה, כאשר בית המשפט אישר כי החלטת המשיב לא הייתה פגומה או בלתי סבירה. בית המשפט ציין את שהותו הבלתי חוקית של המבקש מס' 1 ואת העסקתו, גורמים שתרמו לדחיית העתירה. הבקשה לעכב את ביצוע פסק דין זה עד להגשת ערעור נדחתה אף היא, תוך שהשופט הדגיש טעויות פרוצדורליות של המבקשים. המבקשים טענו כי ההחלטה מתעלמת מראיות משמעותיות לקשר ביניהם וכי עיכובים פרוצדורליים מונעים הסדרת מעמד. כן ציינו פגיעה משמעותית בשל תלותו הרפואית של המבקש מס' 2. המשיב טען כי סיכויי ההצלחה בערעור נמוכים בשל היעדר ראיות מספיקות לקשר זוגי אמיתי. לאחר עיון נקבע כי הערעור מוגבל וכי מאזן הנוחות אינו לטובת המבקשים, שכן טענותיהם בדבר תלות רפואית חסרות תימוכין ראייתיים. יתר על כן, התקדים הצביע על כך שההסרה עצמה לא גרמה נזק בלתי הפיך. כתוצאה מכך, בוטל הצו הארעי המונע הרחקה, והבקשה נדחתה על הסף, מה שאפשר קיום הליכי מעמד נוספים מארץ מוצאו של המבקש.