סע"ש 39883-10-20

תקציר

התובעים, שעבדו אצל הנתבעת מספר שנים, הגישו נגדו תביעה, בטענה שלא קיבלו שכר הולם במהלך עבודתם ועם עזיבתם. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקיבל את תביעתם בחלקה. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובעים סכומים שונים בגין שכר שלא שולם, הפרשי שכר מינימום, הפרשות לפנסיה חלופית, מענקים שנתיים, דמי כלכלה, ותק נוסף, דמי הבראה והוצאות משפט. סכומים אלה השתנו בין שלושת התובעים, ושיקפו את נסיבותיהם הפרטניות ואת משך העסקתם. בית הדין פסק גם במספר תביעות נוספות, לרבות גמול שעות נוספות ופיצויי פיטורים, פסק לטובת הנתבעת ודחה טענות אלה. יש לציין כי השופטת קבעה כי התובעים עזבו את עבודתם מרצונם ולא מסרו הודעה מוקדמת מספקת, וכתוצאה מכך נוכו 5,300 ₪ מהסכום שנפסק לתובע 1. בנוסף, קבע בית המשפט כי צו ההרחבה במגזר החקלאי חל על התובעים, ומזכה אותם בהטבות מסוימות. בקשת הנתבעת לקיזוז נזקים נוסף בסך 5,000 ₪ נדחתה. בפסק הדין נקבע כי כל הסכומים שייפסקו יצברו ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1.11.2020 ועד למועד התשלום בפועל, ולתובעים ניתנו 30 יום לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.