ת"א 2233-11-13

תקציר

פסק הדין דוחה את הטענה כי החוב שחב הנתבע ערן לתובעים 1 ו-2 הינו חוב משותף של שני בני הזוג. ערן ואילנה, הנתבעים, נשואים מאז 3.6.84, וכלכלת הנישואין שלהם נשלטת על ידי משטר מאזן המשאבים. על פי משטר זה, נכסיו וחובותיו של כל אחד מבני הזוג שנצברו במהלך הנישואין אינם חלים על האחר. בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שאילנה התכוונה לחלוק את החוב הספציפי המדובר, שעלה מהעסקה החריגה והמפוקפקת של ערן בחו"ל. החוב, שנבע מהעברת מניות שהוחזקו בנאמנות עבור התובעים ללא הסכמתם, נצבר על ידי ערן ואחיו בחברה בחו"ל, שלאילנה לא הייתה כל ידיעה או מעורבות בה. יתר על כן, החוב אינו קשור למגורי בני הזוג, דבר שיכול היה להצדיק את השיתוף המיידי בו גם לפי כלל השיתוף, שאינו חל על מקרה זה. מאחר שדיני השיתוף אינם חלים על בני הזוג, ואין הצדקה לראות בחוב חוב משותף לפי הדין הכללי, תביעת התובעים נדחית. בנוסף, חויבו התובעים לשלם לנתבעת אילנה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.